חיפוש
  • ortals

השיבנו ונשובה אל הארץ הטובה

מדינת ישראל שקמה לאחר השואה, חרטה על דגלה כי היא תהווה מקלט לכל יהודי וכי האסון שהתרחש לעמנו, לעולם לא עוד. על רקע זה, שנתיים לאחר קום המדינה בשנת 1950, נחקק "חוק השבות" המעניק ליהודים זכות לעלות ארצה, ובעקבות זאת גם לקבל בה אזרחות, "סל קליטה" ושלל הטבות מיסוי. החוק מעניק את הזכות לעלות לישראל גם לבני זוג, ילדים ונכדים של יהודים ולא בכדי.



הנאצים קבעו בוועידת ואנזה בשנת 1942 כי בהתאם "לפתרון הסופי" יושמדו יהודים בני זוגם, ילדיהם ונכדיהם ועל אוכלוסייה זו בדיוק בא חוק השבות להגן - לתת מקלט במדינת ישראל.

יחד עם זאת, בפרשה הידועה משנות ה-60 בעניין האח דניאל רופאייזן, קבע בג"ץ כי מי שהמיר דתו גם אם מבחינה הלכתית הוא יהודי (אימו יהודייה) אינו זכאי לעלות לישראל מכוח חוק השבות. זאת, למרות שאין ספק כי האח דניאל רופאיזן קשר גורלו בגורל עם ישראל וכי אילו היה נתפס -מתגלה מוצאו היהודי על ידי הצורר הנאצי היה נשלח למחנות השמדה.

בימים אלו, לאחר שנים רבות, ועדות ויוזמות שלא הובילו לחקיקה בנושא, פסק בג"ץ שוב בנושא חוק השבות וקבע כי על הרשויות להכיר ביהודים שעברו בישראל גיור רפורמי או קונסרבטיבי לפי חוק השבות. עוד פסקה נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת אסתר חיות כי כל עוד לא קבע המחוקק אחרת, אין כל טעם מבורר שלא להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו, כמו העותרים, בקהילות הלא-אורתודוכסיות בישראל.

התגובה לפסיקת בג"ץ לא אחרה: הרב הראשי הספרדי לישראל, נציגי מפלגת ש"ס, החרדים והליכוד הביעו התנגדות לפסיקת בג"ץ וקראו לקידום חקיקה בממשלה הקרובה אשר תוביל לביטול פסק הדין. מנגד: ליברמן, לפיד ומפלגות השמאל ברכו על פסיקת בג"ץ. מפלגת התקווה החדשה בראשות גדעון סער, נכון לעכשיו, שומרת על שתיקה בנושא.

על כן, למי ביננו שעדיין מתלבט כיצד להצביע ביום הבוחר, אולי עמדתו בעניין זה תוכל לסייע במציאת המיקום המתאים לו בתוך הקשת הפוליטית.

בכל שאלה בעניין זכויות עולים חדשים ותושבים חוזרים, לרבות הטבות מיסוי, הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ וליווי משפטי.


2 צפיות0 תגובות