חיפוש
  • ortals

עולם ללא אסונות

עולם ללא אסונות הוא עולם אוטופי, עולם מושלם הקיים כמעט אך ורק באגדות ילדים...

לצערנו אין כך הדבר, גם בעולם המודרני והמתקדם בו אנחנו חיים, האסון העומד בפתח הדלת הוא כמעט ובלתי נמנע.

ובדיוק מהצורך הזה, נולדה וועדת חקירה. ישנן עדויות לכך שבסוף המאה ה17 בבריטניה הוקמה וועדה מיוחדת לחקירת בזבוז כספי ציבור בצי הבריטי, כמו כן, במאה ה19 נערכו חקירות הקשורות למלחמה עם צרפת.

במאות השנים האחרונות הוקמו וועדות מיוחדות, על מנת להפחית ולצמצם, ככל הניתן, את הסיכוי לקרות האסון הבא. סוגי וועדות שונים אשר תפקידן הוא לנתח אירועים מיוחדים, להסיק מסקנות, למצוא דרכים ייחודיות ויצירתיות לשם שינוי המצב הקיים ומזעור הנזקים עד כדי מניעתם המוחלטת.

בישראל, שנת 1921, נחקקה פקודת ועדות החקירה בה הנציב העליון היה בעל הסמכות להחליט על הקמת וועדת חקירה. נוהל זה היה קיים בארץ עד לחיקוקו של חוק ועדות חקירה תשכ"ט – 1968. וועדות חקירה מוקמות בכדי לבקר את פועלו של גורם או מספר גורמים אשר בידו/ם נתונה הסמכות והאחריות, אך מטרת העל האמיתית היא הבנת דרכי ההחלטות השגויות, המניע שלהן, וטיפול בכשלים המערכתיים שנפלו.

בישראל קיימים ארבע סוגי וועדות חקירה עיקריות ומרכזיות :

בראשן עומדת ועדת חקירה ממלכתית, המוקמת ע"י הממשלה או ע"י הוועדה לביקורת המדינה, היא וועדה עצמאית, כלומר שנשיא ביהמ"ש העליון ממנה את חבריה, והיא בעלת סמכויות החקירה הרחבות והמשמעותיות ביותר מבין כל שלל הוועדות. לוועדת החקירה הממלכתית יש את הסמכות לזמן לעדות פומבית עובדי מדינה ואזרחים, ולדרוש מהם להגיש לה חומרים חסויים. עד ליום זה, הוקמו במדינת ישראל כ18 וועדות חקירה ממלכתיות בנושאים שונים כמו חקר מלחמות, גיבוש מדיניות, נושאים היסטוריים, אירועים שהסעירו את הציבור ועוד. חלקן היו מוכרות יותר לציבור כמו לדוגמה ועדת דורנר – ועדת החקירה הממלכתית בנושא סיוע לניצולי השואה (2008), או ועדת נתניהו – ועדת החקירה הממלכתית לעניין בדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות (1988).

אחריה עומדת ועדת בדיקה ממשלתית, המוקמת ע"י השר שהנושא מצוי באחריותו, הרכבה נקבע ע"י אותו השר, ובסמכותה להמליץ המלצות אישיות, היא יכולה לקבלת סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית.

במקום השלישי תעמוד ועדת חקירה פרלמנטרית המוקמת ע"י הכנסת, היא וועדה פוליטית בראשות חבר כנסת, וההרכב נקבע ע"י מפתח סיעתי, בוועדה זו ההמלצות הן לרוב מערכתיות.

ולבסוף עומדת ועדת בירור, המוקמת ע"י השר שהנושא מצוי באחריותו, מורכבת ע"י אותו השר, לוועדה זו אין סמכויות מיוחדות, והיא מתמקדת בבירור העובדות.

רק לאחרונה פקדו את מדינתנו מספר אסונות כבדים, האסון במירון שהביא עמו לחץ ציבורי אדיר לפתיחת וועדת חקירה, לחץ הציבור עבד, והממשלה הודיעה השבוע (20.6.2021) על אישור הקמת וועדת החקירה הממלכתית, שתחקור את האירוע לעומק, תקבע ממצאים ומסקנות.

ואף על פי כן ולמרות הכל, על הממשלה אין חובה לקבל את מסקנות הדו"ח של וועדת החקירה הממלכתית והמלצותיה למרות חשיבותה ומעמדה.

כן יצוין כי עד כה הממשלה קיבלה את רוב ההמלצות של ועדות החקירה, אומנם ההמלצות האישיות של הוועדה הן אלו שמיושמות, לדוגמה - החלפת האדם המופקד על הסמכות, ואילו ההמלצות המערכתיות והמוסדיות לדוגמה – שינוי מנגנוני חלוקת האחריות וקבלת ההחלטות בין גופים שונים, נשארות מאחור ללא יישום, למרות היותן החשובות והמשמעותיות ביותר בנוגע לעתיד.

שינוי מערכתי, שיושם בעקבות המלצה של וועדת המחקר הממלכתית לאחר יום הכיפורים (וועדת אגרנט) הינו הפיכת מחלקת המחקר של אמ"ן למרכז למחקר ולתכנון מדיני, בנוסף התפתח במוסד גוף מחקר בעל השפעה, הוקמה מחלקת הבקרה באמ"ן וחוזקו גופי המודיעין של יחידות השדה והפיקודים.

וכשזה נאמר, נזכיר לכם הקוראים כי עלינו תמיד לחשוב כמה צעדים קדימה, לדעת לבקר ולשפר את עצמנו, וכך לחיות בביטחון. אולי ביום מן הימים נוכל לזכות לחיות בעולם ללא אסונות.



0 צפיות0 תגובות