חיפוש
  • ortals

עיר מקלט

"לפני שהטפטוף ייהפך למבול, אני חייב למצוא שער לא נעול.." עיר מקלט, אהוד בנאי.

בצל הלחימה המתחוללת בימים אלו ברחבי אוקראינה וסכנת החיים הממשית שאורבת לאזרחיה בכל סמטת רחוב, במשרד העלייה והקליטה מדווחים על עלייה בביקוש פתיחת התיקים כאשר ישנן הערכות כי תיתכן עלייה של רבבות מאוקראינה לישראל מתוקף חוק השבות. בישראל אף הוחלט להפעיל נוהל חירום לפיו ניתן להגיש את הבקשות דרך האינטרנט.

חוק השבות למעשה מבטא את המטרה המרכזית של הציונות: הגשמת זכותו הטבעית וההיסטורית של העם היהודי למדינה ריבונית משלו בארץ ישראל, ועיקרון זה מתבטא בזכותו של כל יהודי לעלות לישראל ולהשתקע בה, משחוקקה כנסת ישראל את החוק, בראשית שנות ה- 50, הייתה המדינה הצעירה נתונה בתנופה של גידול האוכלוסייה, עם קליטתם של מאות-אלפי עולים. במהלך עשרות השנים שחלפו מאז איפשר חוק השבות את קליטתם של מיליוני היהודים שהגיעו לארץ.

אולם חשוב לדעת כי בחוק קיימות גם הגבלות על זכות העלייה. החוק נותן לשר הפנים סמכות למנוע עלייתו לארץ של יהודי, אם הוא: (1) פועל נגד העם היהודי; או (2) עלול לסכן בריאות הציבור או ביטחון המדינה; או (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור". בהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה מיידית באזרחות ישראלית.

מושג מרכזי בחוק השבות הוא המושג "יהודי", וסביב משמעותו התעוררה מחלוקת קשה לאורך השנים. חוק השבות קובע שלא תינתן זכות עלייה לאדם שהוא בן דת אחרת. עם זאת, שופטי בית המשפט העליון קבעו שקביעה זאת של החוק מאפשרת לאדם לשוב ליהדותו אם זנח את הדת האחרת.

פסקה 4א של חוק השבות נוספה לחוק בשנת 1970. סעיף זה מעניק את אותן זכויות המוענקות ליהודי גם לבן/בת זוג, בן, ולנכד לא יהודי של יהודי, ללא קשר לשאלה האם היהודי עדיין בחיים ואם הוא עולה יחד עם קרוביו לישראל, אם לאו.

במשך שנים הייתה מדיניות משרד הפנים שלא-יהודי שהתחתן עם יהודי אזרח ישראל הוא זכאי חוק השבות על פי סעיף 4א. בשנת 1995 שינה משרד הפנים את מדיניותו והפסיק להכיר בבני זוג לא-יהודים של יהודים אזרחי ישראל כזכאי חוק השבות. בשנת 1999 פסק בית המשפט העליון בהרכב בראשות השופט מישאל חשין ובהסכמת דליה דורנר ודורית ביניש כי בן משפחה לא-יהודי של יהודי אזרח ישראל (כל עוד אינו בנו או נכדו) אינו זכאי שבות.

אומנם שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, הצהירה בפני כלי התקשורת כי הנחתה את צוות בין משרדי המורכב ממשרד הקליטה, רשות האוכלוסין וההגירה, נתיב והסוכנות היהודית, להסיר חסמים בירוקרטיים במטרה שתתאפשר קבלת אשרות עלייה גם בצורה דיגיטלית ותסייע "כמה שניתן" למבקשים להגיע ארצה, זאת לצד תגבור כוח האדם באגף הקליטה בנתב"ג ושיתוף הפעולה עם פיקוד העורף וכלל הגורמים לקליטת העולים. אך סביר להניח שמטבע הדברים יונחו על שולחן משרדי הממשלה מקרים מורכבים, שבהם גם לא ניתן יהיה להתעלם מנסיבות הומניטריות קשות בשל הלחימה באוקראינה.


3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול