פרי העץ המורעל

תחילה, נפתח בשאלה: האם ראיה שהושגה בדרכים שאינן מקובלות, קבילה? לצורך המענה נתבקש להתייחס לשיטה הנוהגת במדינת ישראל, ולשיטה הנוהגת בארצות הברית. ובכן, במשפט האמריקאי מתואר מצב בו מושגת ראייה, בדרך פסולה ולא חוקית, ובתגובה לכך נוצר מנגנון "פרי העץ המורעל" שקובע כי חל איסור על שימוש בראיות שהושגו בדרך פסולה ולא חוקית. למנגנון מטרות אותן הוא משרת: *הגנה על זכויותיו של הנאשם – ראיות שהושגו תוך הפרת זכויות החשוד אינן יכולות לשמש כנגדו. *הרתעת גורמי אכיפת החוק – עומדת בבסיס כלל הפסילה האמריקאי, בעצם מרתיעה את המשטרה משימוש באמצעים לא חוקיים להשגת הראיות.

ההיקש הוא לעץ מורעל ששווה למקור הראיה שהושגה בדרך פסולה, והפירות המורעלים שיצר שווי ערך לראיות הפסולות, ומכאן שם המנגנון – "פרי העץ המורעל".

ומשם לכאן, במשך שנים רבות צפה מהצד בית המשפט במדינת ישראל בקיום ושימוש מנגנון פרי העץ המורעל במשפט האמריקאי, אך בחר לא לאמצו באופן מלא, וזאת לצורך התרת שיקול דעת בית המשפט לגבי משקל הראיות וחקר האמת. ואכן מהפרקטיקה עולה כי בתי המשפט בישראל נטו לתת משקל נמוך יותר לראיות שהושגו באופן לא חוקי, ושוב, לא פעלו לפסילתן. למרות זאת, כן קבע בית המשפט הוראות פסילה חריגות בשני עניינים: סעיף 13 לחוק האזנת סתר - נקבע כלל פסילה מחמיר המונע קבלת כל ראיה שהתקבלה בניגוד להוראות החוק. לאחר מתן פסה"ד מדינת ישראל נ' אילוז, תוקן החוק ובמצבים תלויי נסיבות מיוחדות ניתן לקבל כראיה גם הקלטות סתר.

סעיף 32 לחוק האזנת סתר - התיר לביהמ"ש שיקול דעת בבואו לבחון ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות, אם היה לפוגע שהיה צד להליך הגנה או פטור לפי חוק האזנת הסתר. באשר למשפט האזרחי, נדמה כי מנגנון פרי העץ האסור, ופסילה ראייתית אינם הכו שורשים, ולא מתקיימים. ועל כן יש לנקוט בזהירות יתרה ובמחשבה תחילה.

בשנים האחרונות מתפתחת מגמת שינוי בקרב המשפט הישראלי המאמצת את מנגנון פרי העץ המורעל. מגמה זו עולה לאחר בחינת זכויותיהם של הנאשמים לעומק בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והבנה שזכויות נאשמים יכולות לעלות בחשיבותן על הגעה לחקר האמת במאזן השיקולים. מגמה זו באה לידי ביטוי באופן מובהק בהצעת "חוק פירות העץ המורעל" המאפשר פסילת ראיות שהושגו בניגוד לדין שהציעה חברת הכנסת איילת שקד בשנת 2015. ובהצעת חוק נוספת שהציע חבר הכנסת גדעון סער לתיקון פקודת הראיות(פסילת ראיה) בשנת 2020, שנתמכה על ידי לשכת עורכי הדין בטענתם שפסילת ראיה אשר נגועה באי חוקיות מקדמת את שלטון החוק ולא נועדה רק להיטיב עם נאשם, מתן הכשר שיפוטי לפעולות של רשויות האכיפה אשר נעשו בניגוד לחוק יוצר פגיעה של ממש באמון הציבור וביושרה של מערכת המשפט.

נכון להיום, הצעות חוק אלו טרם התקבלו, שיקול הדעת נותר לבית המשפט בלבד, והנושא אינו מוסדר.