top of page
חיפוש
  • ortals

"אני לא עוזב, אני לא בורח – נוסע לחפש את הנשמה שלי" (מחברי השיר : עומר אדם ואודיה אזולאי)


במסגרת מבול החדשות לאחרונה, ההפגנות ההמוניות והשיח הציבורי הגועש בענייני המדינה, הדמוקרטיה, מערכת המשפט והביטחון, נתבשרנו גם כי רבים עוזבים או שוקלים לעזוב את הארץ מסיבות מגוונות ובתוכן סיבות כלכליות ופיסקליות. נשאלת השאלה האם, בהיבט המס (מס הכנסה), מהלך בו אדם עוזב את הארץ הינו מהלך שיסייע לו בהכרח להפחית את נטל המס האישי? כלומר, האם שעוזבים את ישראל ועוברים למשל, למדינה ששיעור המס בה נמוך משמעותית, משתחררים באופן מידי מעול המס הישראלי? אם לא, מתי זה קורה ומה התנאים לנתק את הקשר עם רשות המיסים בישראל ולשלם מיסים? בעיקרון, שיטת המיסוי בישראל הוא שיטה פרסונלית וגלובלית – כלומר תושב מס ישראלי, חייב במס בישראל בגין הכנסותיו בין אם הופקו בארץ או בחו"ל. בניגוד לחוק בארה"ב, בישראל אזרחותו של אדם אינה קובעת את תושבות המס שלו. בהחלט יתכן כי ישראלי שניתק את תושבות המס שלו בישראל אך שומר על אזרחותו הישראלית, לא יידרש לשלם מס הכנסה ישראלי. מנגד, אזרח זר שאיננו ישראלי, יכול שיהיה חייב במס הכנסה ישראלי (אם למשל הוא מפיק הכנסות בישראל). על פי רוב, ישראלי שהינו תושב מס ישראלי, ימשיך להיות חייב במס בישראל, גם אם הוא עוזב את הארץ לתקופה ממושכת (למשל לצורכי לימודים, עבודה/רילוקיישן) אלא אם יוכיח בצורה ברורה וחד משמעית כי מרכז חייו הועתק למדינה זרה. רשות המיסים אינה נוטה להכיר בניתוק תושבות באופן מיידי, במועד העזיבה את ישראל. על פי דין המס הישראלי ועמדת רשויות המס, מקובל "מבחן 4 השנים" לצורך בחינת ניתוק תושבות המס בישראל. על פי מבחן זה מי ששהה בשנתיים הראשונות ברציפות מעל 183 ימים מחוץ לישראל ובשנתיים שלאחר מכן מרכז חייו לא היה בישראל, ייחשב למי שחדל להיות תושב ישראל החל במועד העזיבה בשנה הראשונה. מבחינת עמדת רשות המיסים, לצורך קביעת מועד ניתוק התושבות, יש להתעלם מהשאלה בדבר קיומו של מרכז חיים בשתי שנות המס הראשונות אשר בכל אחת מהן שהה מחוץ לישראל לפחות 183 ימים ובלבד שבשתי שנות המס שלאחר מכן מרכז חייו אינו בישראל. מה משמעות המונח "מרכז החיים" ובמה בה לידי ביטוי ניתוקם? מבחן מרכז החיים בודק היכן מצוי בית הקבע של אותו ישראלי, שעזב את הארץ, היכן מקום המגורים הקבוע שלו ושל בני משפחתו הגרעינית (בן זוג וילדים קטינים, ככל שיש לו ילדים), היכן מצוי מקום עיסוקו או מקום העבודה הקבוע שלו, היכן מצויות זיקותיו הכלכליות (חשבונות הבנק, חסכונותיו וכו') וזיקותיו החברתיות. האם המדינה אליה הועבר מרכז החיים משפיעה או קובעת בעניין ניתוק תושבות המס הישראלית? התשובה לכך היא בהחלט כן. יש לישראל רשת אמנות למניעת כפל מס וככל שלמדינה אליה עוזב אותו ישראלי, יש אמנת מס עם ישראל, יש חשיבות לבחינת הוראות האמנה, הגוברות על הוראות הדין הפנימי בישראל. כאשר ישראלי שעזב את הארץ נחשב תושב לצורכי מס גם במדינה אחרת, שכרתה אמנת מס עם ישראל, הרי שהמבחנים שיכריעו היכן תושבות המס של אותו אדם הם מבחני שוברי השוויון שבאמנה עם אותה המדינה. כלומר גם אם נמצא כי אותו ישראלי לא ניתק את תושבות המס שלו, לפי הדין בישראל, עדיין ניתן לטעון כי אותו אדם אינו נחשב לתושב מס ישראל, בהתאם להוראות אמנת המס עם אותה מדינה וינתן פטור ממס בישראל, בגין הכנסות שכר שהופקו מחוץ לישראל, במהלך תקופת סיווגו כתושב אותה מדינת אמנה.

מבחני שובר השוויון באמנות בנויות באופן היררכי ומדורג: ראשית בוחנים היכן מקום בית הקבע של אותו אדם, המבחן הבא הינו מקום מרכז האינטרסים החיוניים, המבחן שלאחריו הוא המקום שבו נוהג האדם לגור ולבסוף נבחן מהי מדינת האזרחות שלו אותו אדם. כל מבחן הינו מכריע, ביחס למבחן שבא אחריו. רק אם לא ניתן יהיה להכריע במבחן הראשון, עוברים למבחן הבא אחריו וכך הלאה עד להכרעה. אין ספק כי שאלת ניתוק תושבות המס, היא שאלה מורכבת שנדונה רבות בפסיקה ובעמדות רשות המיסים. נכון יהיה להתייעץ עם מומחה בתחום המיסוי בכל הקשור לסוגייה.

25 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

ארנונה – מי משלם?

כידוע, מלבד לשבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל, ארצנו השתבחה לה במגוון רחב של מיסים: מס הכנסה, מס ערך מוסף, מס רווח הון, מס שבח, מס רכישה, מס הבלו ועוד ועוד. מבין המיסים בהם נשתבחה המכורה, מצויה לה האר

מרוב מהפכה משפטית כבר שכחנו שהייתה רעידת אדמה... שינוי מתווה תמ"א 38.

בשבוע שעבר הורגשו בישראל מס רעידות אדמה בדרגות שונות. רעידות האדמה העלו את העובדה המבהילה, אשר רובנו מדחיקים באופן שיטתי, שהמומחים צופים רעידת אדמה משמעותית בישראל בשנים הקרובות. הנתונים אינם מזהירי

עילת הסבירות, שמעתם לאחרונה על המושג הזה?

בינואר 2023 הציע שר המשפטים יריב לוין לבטל את עילת הסבירות, כחלק מתוכניתו למהפכה משפטית נרחבת והמושג "עילת הסבירות" עלה לכותרות. עילת הסבירות למעשה משמשת את בית המשפט כדי לבחון החלטות שלטוניות והוא יכ

Comments


bottom of page