חיפוש
  • ortals

שרשרת חסינות

עודכן ב: אוק 3

"מאחר וכל חיי אני מתעסק עם עצמים בעולם, אין לי לא את היכולת הטבעית ולא את הניסיון הדרוש כדי להתעסק עם בני אדם.." אלברט איינשטיין.

האם לנשיא יש חסינות בפני חקירה פלילית והעמדה לדין פלילי? ראשית נציין כי מקור התואר "נשיא" בתנ"ך. כינוי אותו מייחסים החיתים לאברהם, אשר פנו אליו בתואר הכבוד "נשיא אלוהים אתה בתוכנו" (בראשית כ"ג ו'), כמו כן, ראשי השבטים של בני ישראל נקראו גם הם נשיאים. ב- 16 ביוני 1964 אישרה הכנסת את חוק יסוד: נשיא המדינה. בחירת הנשיא נתונה בידי חברי הכנסת, ולכאורה היא בחירה פוליטית. עם זאת, משמעותו הייצוגית והסמלית של מוסד הנשיאות הביאה לכך שהנשיאים שנבחרו היו בדרך כלל אישים בעלי שיעור קומה, שאר-רוח ותרומה למפעל הציוני ולמדינה, וזכו לאהדה רבה בכל שדרות העם. ראש הממשלה דוד בן-גוריון הציע בזמנו למדען היהודי הנודע אלברט איינשטיין לכהן במשרה אולם הלה סירב להצעה. איינשטיין, מתברר ממכתבו, לא יצא מגדרו. במכתב התשובה הוא משיב תודה – אבל לא תודה: "אני נרגש עמוקות מההצעה ממדינת ישראל שלנו, אם כי גם עצוב, כתוצאה מן העובדה שיהיה בלתי אפשרי עבורי לקבל את ההצעה. מאחר וכל חיי אני מתעסק עם עצמים בעולם, אין לי לא את היכולת הטבעית ולא את הניסיון הדרוש כדי להתעסק עם בני אדם ולשאת בתפקידים רשמיים. מסיבה זו אינני מרגיש כי אני מסוגל למלא את הדרישות של המשימה הגדולה הזאת…" בין היתר, פעילות הנשיא מכוונת לחיזוק המחויבות ההדדית בקרב אזרחי ישראל, ההזדהות עם המדינה וסמליה הממלכתיים, הלכידות החברתית, הגאווה הלאומית והקשר בין ישראל והתפוצות; לטיפוח ערכי המוסר, השוויון והשלום בחברה, לקירוב לבבות בין הרוב היהודי ובין אוכלוסיות המיעוטים; ולעידוד התרבות והיצירה הישראלית. בית המשפט העליון אף התייחס למוסד הנשיאות בפסק דין בג"ץ פלונית (א') נ' היועץ המשפטי לממשלה, לדבריו: "הנשיא מסמל את המדינה, ואת ערכיה המוסריים והדמוקרטיים... הוא מייצג במעמדו את הממלכתיות, ואת הקווים המאחדים והקושרים בין פלגיה השונים של החברה הישראלית. הוא אמור לשקף באישיותו את הטוב, היפה, הערכי והייחודי המאפיינים את הציבור בישראל. הוא אמור לשמש דוגמא ומופת בדרך מילוי תפקידו, ובאופן ניהול אורחות חייו הפרטיים גם יחד" בין החוקים המטילים על הנשיא תפקידים נוספים, ניתן למנות גם את החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, שקובע כי הנשיא רשאי להעניק תעודות הוקרה לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי.

בבואנו לדון בחסינות הנשיא חשוב לבדוק אם המעשים שבגינם הוא נחקר נעשו במסגרת תפקידו אם לאו. חוק יסוד: נשיא המדינה מבחין בין שני סוגים של חסינות – חסינות במילוי תפקידו וחסינות בפני דין פלילי. 'חסינות במילוי תפקידו' (חסינות מהותית) משמעה שהנשיא 'אינו חייב לתת את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידו או בסמכויותיו, והוא חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה'. מלבד זאת נשיא המדינה אינו חייב לומר בעדות דבר שנודע לו בעת מילוי תפקידו. חסינות זו עומדת לנשיא גם לאחר שחדל להיות נשיא המדינה. חסינות נוספת המוענקת לנשיא, והיא החשובה לענייננו, היא חסינות בפני דין פלילי. כל עוד הוא מכהן כנשיא המדינה, לא יובא הנשיא לדין פלילי. חסינות דיונית זו מוענקת רק לתקופת הכהונה ואינה חלה על תובענות אזרחיות. זאת ועוד: אם נדרש נשיא המדינה למסור עדות, היא תיגבה במקום ובמועד שיקבע הנשיא. עם זאת אין החוק קובע שלא תיפתח חקירה פלילית נגד הנשיא כל עוד הוא ממלא את תפקידו. עד היום לא ראה המחוקק בקיומה של חקירה פלילית נגד הנשיא פגיעה בחסינותו, אולם במקרה שיימצא שיש מסד ראיות להגשת כתב אישום ולהעמדתו לדין, לא יוכל הנשיא לעמוד לדין כל עוד הוא ממלא את תפקיד, אף אם מדובר בעבירות שביצע לפני תחילת כהונתו, ושאינן קשורות לכהונתו. למעשה בישראל החוק קובע כי הנשיא לא יעמוד לדין פלילי כל עוד הוא מכהן, אך אפשר לנהל נגדו חקירה פלילית. זהו המצב מבחינה משפטית, אולם מעמדו הציבורי של הנשיא בישראל חורג מהקביעה החוקית. הנשיא ממלא תפקיד סמלי, ייצוגי ואף חיוני בכל הקשור לחנינות, האמנת שגרירים, השבעת שופטים וחתימה על חוקים, ובמישור הציבורי נשאלת השאלה אם ראוי שהוא ימשיך למלא את תפקידיו בזמן שמתנהלת נגדו חקירה פלילית. את ההכרעה בעניין זה לא צריכים לקבוע בית המשפט או פרשנותו לחוק של היועץ המשפטי. מה שנדרש במקרה זה הוא שיקול דעת של הרשות המחוקקת, שמייצגת את הציבור, דיון ציבורי פתוח בתקשורת ושיקול דעת אישי של הנשיא. כאשר החוק אינו אומר את דברו מפורשות, ראוי שהציבור, הנבחרים והנשיא יבחנו את המצב ויקבלו החלטה לא באשר לְמה שחוקי או אינו חוקי, אלא באשר לְמה שראוי או אינו ראוי מבחינה ציבורית. וזאת על מנת שלא יעשה שימוש לא ראוי במוסד הנשיאות כמטבע עובר לסוחר.



14 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול