מדינת ישראל תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, האמנם? והכיצד? בין מגילת העצמאות, מדיניות ופסקי דין
אחד מהחוקים הראשונים בכנסת הראשונה אשר נחקק בשנת 1951 היה חוק שיווי זכויות האישה. החוק, אשר בתחילה הוגש על ידי מפלגת הנשים בכנסת (כן, כן, בכנסת הראשונה הייתה מפלגה של נשים בלבד, בייצוג מכובד) היה בעל מטרה לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. בפועל קבע כי יהיה דין אחד לאיש ולאישה, החוק מעגן בתוכו החרגה לאפליה מתקנת באחד מסעיפיו הראשונים, כי למעשה בעת שימוש באפליה מתקנת אין דין שווה. זהו למעשה החוק אשר מהווה הבסיס התחיקתי למדיניות הציבורית של ההעדפה המתקנת.
מהי למעשה אפליה / העדפה מתקנת? העדפה מתקנת היא מתן עדיפות לאנשים, על סמך השתייכותם לקבוצה מסוימת באוכלוסייה הנחשבת לקבוצה חלשה יותר מאשר פרטים מקבוצות אחרות, במטרה להשוות פערים חברתיים. המטרה הכללית היא ליצור שוויון הזדמנויות מהותי, להבדיל מפורמלי, לקבוצות מוחלשות. בפועל, האם ניתן לקבוע כי נשים היא קבוצה מוחלשת? היא הרי הרוב באוכלוסיה הכללית.
בבסיסה של העדפה מתקנת עומד קונפליקט מרכזי, ובו שתי זכויות יסוד – הזכות לשוויון אל מול הזכות לקניין. מחד עומד הרצון למתן הזדמנות לקבוצות מוחלשות באוכלוסיה מנגד התערבותו של הממשל בקניינו הפרטי של אדם ופגיעה בחופש העיסוק של אחר וכן התערבות בוטה בשוק החופשי. למעשה כאשר מראש, מגדיר הממשל משרות / תקנים בהם יוכלו לכהן קבוצת המיעוט בלבד, הוא פוגע ביכולתם של אחרים, שאינם משתייכים לקבוצה זו להשיג תקן זה.
העדפה מתקנת למעשה באה לחזק קבוצה אחת, לעיתים על חשבון אחרת. וזוהי טענתם הגדולה ביותר של מתנגדיה.
במרוץ השנים נחקקו חוקים נוספים הבאים להגן על קבוצות מיעוט שונות, וביניהם נשים.
בשנת 1988 נחקק חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אשר בבסיסו אוסר אפליה מכל סוג שהיא מצד מעסיק כלפי עובדיו. החוק כולל בתוכו הוראות שונות רלוונטיות לקבוצות מיעוט שונות, כגון נשים (התחיל בסעיפי אמהות והורחב לסעיפי הורים) החוק למעשה בא לתת ביטוי נוסף במערכת המשפט לחשיבות השוויון, ולשמש כמכשיר משפטי ופרקטי להחלת שוויון זה בחיי היום יום.
לאחריו ובשנת 1996 נחקק חוק שכר שווה לעובד ולעובדת. מטרת החוק מאוד ברורה כשהסעיף הראשון בחוק מנוסח באופן הבא: חוק זה נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה.
נוכל לראות דוגמאות שונות, דורסניות יותר או פחות, אשר מטרתן באמצעות מכשירים משפטיים או חוקתיים כאלה ואחרים לייצר שינוי מהותי בחברה.
העדפה מתקנת בפועל, הנה מכשיר שנוי במחלוקת, אך בשימוש מזה שנים רבות. אין באפשרותינו לאמוד באופן מדוייק את הצלחתו המלאה, מאחר והוא אינו חי בואקום, ישנן סיבות נוספות אשר עשויות היו לגרום להטבת מצבן של קבוצות המיעוט בחברה הישראלית, נשים במיוחד, אך הוא בפועל מכשיר יעיל, שאלתנו היא האם בכל מחיר?