הנפקת הדרכון הירוק אשר נבחן ע"י הממשלה בימים אלה, מקים דיון נרחב בקרב הציבור הישראלי, בדגש על ההשלכות המשפטיות והאתיות הטמונות בחובו.
הממשלה ומשרד הבריאות שמים להם למטרה עליונה את קידום נושא הדרכון הירוק, על מנת ליצור תמריץ חברתי(ובריאותי) לחיסון נרחב של כלל האוכלוסייה, חזרה למתכונת שגרה בצורה בטוחה, ובעקבות זאת האצת המשק לפתיחה נרחבת על כל ענפיו.
אין מחלוקת בנוגע לכמיהה הנרחבת לחזור לשגרת החיים טרם הגעתה של הקורונה לחיינו, שכן התומכים בחיסון ובהנפקת הדרכון הירוק הולכים יד ביד עם עמדת משרד הבריאות וממשלת ישראל ויסכימו לגבי כן שזהו מכשיר שיגרום להירתמות ציבורית לטובת החזרה לשגרה המיוחלת.
בעקבות חוסר ההבנה לגבי יעילות החיסון, נוכל לשמוע קולות רבים בציבור הישראלי, התוהים לגבי הצלחת החיסון ובהתאם הצורך בדרכון הירוק.
יתרה מזאת, מקולם של המתנגדים נשמע כי הנפקת הדרכון עשויה ליצור הפרדה והעדפה הנובעת מתוך שיקול רפואי, אשר תקנה יחס מועדף למחוסנים ואף תוביל לפילוג חברתי נרחב, חרף העובדה כי בישראל מעל ל-2 מיליון אזרחים אשר אין ביכולתם להתחסן מסיבות רפואיות ומשפטיות, כגון ילדים מתחת לגיל 16, פסולי דין, בעלי מוגבלויות אשר אינם יכולים לקבל החלטות בנוגע לחייהם באופן עצמאי, וכן בעלי התוויות נגד לחיסון.
לשיקולים בעד ונגד הדרכון הירוק ספקטרום נרחב, ואין ספק כי נושא חוקיותו של הדרכון תידון לא פעם בבימ"ש בשאלה המתבקשת – האם מדובר בפגיעה בזכויות חוקתיות, והאם הפגיעה עומדת בפסקת ההגבלה והנה לשם תכלית ראויה?
שתפו אותנו בדעתכם בנושא, האם גם אתם חושבים שעל כל אחד ואחד מאיתנו להיכנס מתחת לאלונקה בכל מחיר על מנת לחזור לשגרת החיים? או מנגד, מדובר במעשה פזיז אשר יפגע בציבור רחב, יפלג את העם ויפגע בזכויות חוקתיות?