רוח התקופה הביאה עימה שינויים רבים, כמו כן גם שימוש במונחים שמהבולטים ביניהם הוא ה-"סטטוס קוו" – מהו בעצם סטטוס קוו?
"סטטוס קוו" – בלטינית = "Status Quo" המצב הקיים, הינו קו מנחה להסדרת יחסי דת ומדינה בישראל, שהתבסס על "מכתב הסטטוס קוו" ששלח דוד בן גוריון ז"ל בשנת 1947, לאגודת ישראל החרדית, בתקופה בה כיהן כראש הסוכנות היהודית.
בהקשר של מדינת ישראל, הסטטוס קוו כולל ארבעה סעיפים, המסדירים את היחסים בין דת ומדינה ובין הציבור הדתי לציבור החילוני בישראל:
1. קביעה כי יום השבת הוא יום המנוחה הרשמי. 2. שמירת כשרות במוסדות ממלכתיים כגון צה"ל ומשרדים ממשלתיים. 3. שמירה על מעמדו של החינוך הדתי – הענקת אוטונומיה לזרמי החינוך החרדיים והתערבות מינורית ככל הניתן מצד המדינה. 4. הענקת זכות בלעדית לבתי הדין הרבניים בנושאי נישואין וגירושים של יהודים.
הסטטוס קוו אינו מוסדר באופן מלא בחקיקה, וישנם הסדרים רבים אשר מקורם בנוהג ובפסיקות בימ"ש, שהתקבעו במהלך השנים באופייה של המדינה, במטרה לשמור על האיזון הדרוש במרקם החיים העדין בין הציבור הדתי לציבור החילוני בישראל.
במשך שנותיה של המדינה, הסטטוס קוו עבר שינויים רבים, אשר נבעו, בין היתר מהשינויים הפנים מדיניים שחלו באוכלוסייה שגדלה, בליברליות, בגלובליות, בהרגלי הצריכה וכמובן במידת מעורבותו האקטיבית של בית המשפט העליון.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שמרקם החיים בישראל משתנה ומתעדכן בין תקופה לתקופה, בהתאם לאופייה של החברה הישראלית ומעורבותה של מערכת המשפט בחיינו.
נשמח שתשתפו אותנו בדעתכם על פניו של הסטטוס קוו הישראלי, האם אנו צועדים לכיוון עתיד מאוזן בין חיי הדת והמדינה, או שלחלופין השינויים במהלך השנים יובילו לשחיקה במעמדו של הסטטוס קוו ויובילו לפגיעה ביחסים בין הציבור החילוני והדתי בישראל.