עוגמת נפש

הבוס שלכם הפחית את שכרכם בחוסר צדק? הקבלן מאחר במסירת הדירה החדשה אותה רכשתם במיטב כספכם? קניתם מוצר ונתברר לכם כי המוכר הציג לכם מצג שווא והמוצר איננו זה שחפצתם בו?

כל אלו ועוד, הן דוגמאות מצוינות למקרים בהם אתם חווים עוגמת נפש. במילון, ליד המונח עוגמת נפש תוכלו למצוא את הפירושים הבאים – "צַעַר, עֶצֶב, דִּכְדּוּךְ".

בעולם המשפט, הגדיר המחוקק בסעיף 13 לחוק החוזים(תרופות) את עוגמת הנפש כ"נזק שאינו ממון". למרות הגדרת המחוקק והפסיקה הרבה בנושא, המונח עדיין נשאר עמום ולא חד משמעי, מאחר והוא מונח סובייקטיבי, הקשה לאומדן הנזק הנגרם. בשל זאת, מורכבות הנושא נותרת גבוה.

הגישה הרווחת בישראל היום היא שנטל ההוכחה על המבקש לתבוע בגין עוגמת נפש הוא כבד מאוד, ולכן הפיצויים קשים להשגה, אך כמובן אינם בלתי אפשריים להשגה, ככל והליווי ניתן בידי עו"ד איכותי ומנוסה.

בהתאם לזאת, המחוקק התיר בידי השופטים טווח רחב של שיקול דעת לקביעת גובה הפיצוי הניתן בגין נזק שאינו ממון. יש מספר נקודות חשובות אותן על התובע לשקול בטרם הגשת תביעה בגין עוגמת נפש:

ראשית, מומלץ להגיש את התביעה ככל שנגרמו נזקים נוספים יחד עם נזק עוגמת הנפש, ואשר בגינם ניתן להוכיח כי לתובע נגרמו נזקים מוחשיים בשל פגיעה בזכויותיו.

שנית, חשוב מאוד לשמור על סכום פרופורציונלי בתביעה בגין עוגמת נפש, בתי המשפט אינם ששים אחר תביעות בסכומים מופרזים, ולרוב דוחים אותן בטענת עשיית עושר ולא במשפט.

כמו כן, מהפסיקה עולה כי הסיכוי לניצחון בתביעה בגין עוגמת נפש יעלה משמעותית במידה וגודל הנזק המוחשי יובהר באופן ברור לביהמ"ש.

עוד יודגש, כי ישנה חשיבות רבה לכתיבת כתב תביעה מקצועי אשר יערך כראוי, וכמובן מומלץ להיות מיוצג ע"י עו"ד מנוסה.

יצוין כי לרוב סכומי הפיצוי הנקבע ע"י ביהמ"ש הוא עד 10,000 ₪, אך היו מקרים בהם ביהמ"ש קבע סכומים גבוהים יותר, בסך 20,000 ₪, 30,000 ₪ ואף במקרים לא רבים, נפסק פיצוי בסך 200,000 ₪.