בתי המשפט בארץ עמוסים בכאלה, השופטים כבר לא יכולים להתמודד איתם, וכן, כפי שכבר נרמז בכותרת, אנו מדברים על הסדרתיים, התובעים הסדרתיים.
בכדי להבין על מה מדובר, ראשית נצטרך להבין מה הוא בעצם תובע סדרתי? תובע סדרתי לא בהכרח חייב להיות איזה נודניק שמעמיס על בתי המשפט תביעות מיותרות שלא כצורך, ומבלה את רוב ימיו במציאת נושאים זניחים וקנטרניים אך ורק לצורך הגשת התביעות.
בניגוד לאלו, קיים הסוג השני של תובעים סדרתיים, אשר מולם עומד עיקרון אחד – עיקרון הצדק. באמצעות עקרון הצדק, שואפים התובעים הסדרתיים לשנות את אופייה של החברה, לתקן את העולם ולהפוך אותו לראוי וטוב יותר עבור האזרחים.
על בתי המשפט מוטל תפקיד הנמצא בחשיבות רבה בנושא, עליהם למפות ולסנן את תובעי התביעות הקנטרניות, הסדרתיות, ותביעות הסרק, אך בד בבד לוודא כי "תובעי הצדק" יוכלו למלא את "תפקידם".
לכן, ממש לאחרונה נקבע כי ניתן למנוע מתובעים סדרתיים להגיש בקשות והליכים משפטיים שונים, בתיקים פעילים ו/או בכאלה שנסגרו, ואף לחייבם בהוצאות משפט בעבור זה. שופטי בית המשפט העליון – ניל הנדל, נעם סולברג ואלכס שטיין קבעו לגבי הזוג אברהם ובת-ציון סימון, תובעים סדרתיים בארץ, כי הינם "תובעים סדרתיים שהגישו עשרות תביעות בבתי המשפט ברחבי הארץ", וכי מדובר בתובעים טורדניים אשר עושים שימוש לרעה בהליכים משפטיים באופן תדיר, ואף הורו על צו מניעה למספר שנים מהגשת תביעות או כתבי בית דין שונים בתיקים הפעילים ו/או אלו שנסגרו בהם הזוג היה מעורב, וכן חויבו בהוצאות משפט.
למרות זאת, קביעה זו איננה מוחלטת לגבי כל סוגי כתבי בית הדין וסוגי התובעים, השופטים הודיעו כי אינם מתכוונים לשלול את זכות הערעור המעוגנת בחוק, וזו כאמור, נשארה ללא פגע. להחלטה כאמור לעיל, יש יתרון מובהק וברור, היא תגביר את ההרתעה וההבנה בקרב התובעים הסדרתיים, ותעלה את המודעות לגבי העובדה כי תובעים סדרתיים יוכלו לקבל צווי מניעה מהגשות מרובות, ואף יחויבו בהוצאות משפט.
בכך, ההחלטה תגרום לדילול התביעות הטורדניות ותפחית במעט מן העומס הרב המוטל בפתחו של בתי המשפט, כמו כן היא תאפשר לבעלי דין אחרים גישה מהירה וקלה יותר לערכאות השיפוטיות השונות.