מזל טוב!
נתחיל מהסוף - על פי חוק עבודת נשים, על מעסיקים חל איסור גורף לפטר נשים בעלות ותק של כ-6 חודשי עבודה ממקום עבודתן הן בתקופת ההיריון, הן בחופשת הלידה והן ב-60 הימים שלאחר חופשת הלידה.
בכל הנוגע לפיטורים בזמן הריון, חשוב לדעת כי ההגנה הינה כפולה.
חוק עבודת נשים, קובע כי אם העובדת הועסקה במקום עבודתה במשך חצי שנה לפחות, אין המעסיק רשאי לפטרה, אלא אם הוא קיבל לכך אישור מטעם הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה. הפניה לממונה נעשית דרך אגף ההסדרה במנהל הסדרה ואכיפה שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מעסיקים שלא יפעלו כך, עלולים להתמודד עם תביעות פיצויים מוגברות.
כך לדוגמה, בית הדין פסק פיצוי בסך של כ-60,000 ₪ בגין פיטורים שלא בתום לב, לעובדת בהיריון שפוטרה כנגד החוק. בפסק דין נוסף, קבע בית הדין פיצוי בגין נזק לא ממוני ע"ס 30,000 ₪ ובנוסף פיצוי בגין נזק ממוני ע"ס 50,000 ₪ וזאת משום שהעובדת פוטרה לאחר חודש וחצי עקב הריונה.
במקרים מיוחדים יוכל המעסיק לסטות מאיסור זה, ורק אם קיבל היתר מתאים מהממונה, כאשר מראה המעסיק כי אין הפיטורין קשורים להיות האישה בהריון אלא לתפוקה נמוכה, קושי פיננסי, סגירת העסק ועוד. בשנת 2019 בית הדין לעבודה קבע בפסיקה מפתיעה כי מעסיק רשאי לפטר אישה בהריון גם בסמוך מאוד לסיום תקופת 6 החודשים הראשונים להעסקתה. כאשר עילת הפיטורים אינה קשורה להריון אלא נעשית מסיבה אחרת.
חשוב להדגיש, כי בעוד שחוק עבודת נשים מגן על נשים בהריון רק לאחר שהן צוברות וותק של חצי שנה במקום העבודה, פיטורי עובדת בהיריון בגלל הריונה מהווים אפליה אסורה על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה והפרה של חובת תום הלב, ולכן אסור למעסיק לפטר עובדת בהיריון בעקבות הריונה, החל מיום עבודתה הראשון.