מטבע מבוזר, המכונה גם "מטבע קריפטו" (Cryptocurrency), הוא למעשה סוג של מטבע וירטואלי או דיגיטלי שנועד לשמש כאמצעי חליפין (תשלום ומסחר) ומושתת על קריפטוגרפיה – תורת כתיבת הסתר (הצפנה) בכדי לאבטח עסקאות פיננסיות, לשלוט בייצור יחידות נוספות ולאמת את העברת הנכסים בין המשתמשים, ועל מנת להפעיל אותם יש צורך באימות משתמש וסיסמה. מטבע הקריפטו נשלט באופן מבוזר (לא-ריכוזי), ערכו וייצורו נקבעי
ם על פי הסכמה בין רשת המשתמשים, ולא עפ"י הצמדה לערך סחורה ספציפית (כמו נפט, זהב, גז) או על פי קביעת גוף מרכזי מסוים (כמו הבנק המרכזי במדינה, כנהוג במטבעות "Fiat Money", כמו הדולר או השקל). המטבע פועל על תשתית של טכנולוגיית "ספרי חשבונות" מבוזרים, לרוב במערכת בלוקצ'יין (Blockchain) המנוהלת ברשת תקשורת מסוג עמית לעמית (peer-to-peer). המערכת משמשת כמסד נתונים ציבורי של עסקאות פיננסיות, בעודה "רושמת" את כל העברות המטבע (באופן אנונימי) ומאפשרת אליהן גישה ציבורית. הגדרת המטבע והעברתו נעשות באמצעות חוזים חכמים (Smart contracts), המושתתים על פרוטוקולי תקשורת וקריפטוגרפיה, בין המשתמשים ברשת. כיום נסחרים בעולם מטבעות רבים מהסוג הזה, מטבע הקריפטו הראשון היה ה- Bitcoin, מאז הצטרפו Ethereum, ואחריו הגיעו גם ripple, Litecoin ועוד. רשתות מטבע מבוזר מתאפיינות בחוסר רגולציה כמעט לחלוטין. תכונה זו מושכת משקיעים רבים הרואים את חוסר הרגולציה כתכונה חיובית. עם זאת, תכונה זו מושכת לשוקי המטבע המבוזר כמות ניכרת של עברייני מס המעוניינים בהשתמטות ממס והלבנת הון. כלכלנים רבים רואים במטבעות מבוזרים סוג של תרמית פירמידה או בועה כלכלית, בדומה לשיגעון הצבעונים או לבועת הדוט-קום. בגלל השימוש הנפוץ במטבעות מבוזרים להלבנת הון, ורוב הממשלות בעולם מסתייגות מהסחר בהם, מכיוון שאין עליהם פיקוח מרכזי והם עלולים להשפיע לרעה על שווקים פיננסיים. לצד זאת קיימים גם סיכונים טכנולוגיים. משקיע במטבע מבוזר יכול לאבד את השקעתו במקרים של אובדן נתונים בשרתי האחסון או במקרה של פגיעה בשרת באמצעות תוכנה זדונית, פריצה של האקרים, או תקלה ברשת התקשורת. לפני מספר חודשים חלה פריצת דרך ברגולציה הישראלית על מגזר המטבעות הדיגיטליים, ובישראל תיכנס לתוקף החקיקה הרלוונטית בנובמבר 2021, והיא כוללת צו איסור הלבנת הון המחיל חובות על נותני שירותים פיננסיים במטבעות וירטואליים, לרבות זיהוי והכרת לקוח, ניטור ודיווח לרשות
לאיסור הלבנת הון אודות פעילות חריגה והחלת ה- Travel Rule בין פלטפורמות. המשמעות של הצו, שהושג בין היתר בעקבות לחצים רבים מצד איגוד ה- Bitcoin הישראלי, היא שהבנקים לא יוכלו לסרב לקבל או להעביר תמורה מעסקות במטבעות דיגיטליים, בטענה שאין אסדרה של התחום. הקריפטו הוא אולי חלק מהמערכת הפיננסית של העתיד, אבל הוא גם חלק ממערכת המיסוי המסורתית. רשות המיסים הביעה את עמדתה פעמים רבות כי מסחר, השקעה או כל פעילות במטבעות דיגיטליים חייבת במס. יש עדיין שטחים אפורים רבים בעמדת הרשות, אך ניכר שהרשות הולכת ומתגבשת עם חלוף הזמן וההתפתחויות בענף. אבל דבר אחד אפשר לומר בוודאות מעמדת רשות המסים: כל תושב ישראלי צריך לדווח על רווחים והפסדים בכל עסקה (ובכלל זאת המרה) שנעשתה במטבע דיגיטלי כלשהוא. חשוב להדגיש שהאחריות לדיווח היא עליכם, המשקיעים במטבעות דיגיטליים. אי דיווח על הפעילות חושף אתכם להליכים מול רשות המיסים, כאשר הדיווח צריך לכלול את כל פרטי העסקאות וההעברות שביצעתם ועליכם לדאוג לקבל אותם מזירות המסחר השונות. רשות המיסים מבצעת פעולות אכיפה בתחום הקריפטו, ואי דיווח ואי תשלום מס יכולים לגרור עונשים, בנוסף לחיוב בריבית על המיסים שלא שולמו בזמן. לכן, לפעילים בתחום כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע על מנת לוודא כי הם עומדים בכל דרישות החוק.